תכליותיו של חוק ההוצאה לפועל על פי פסק דין איטונג נ. חדיד פואד 

על פי פסק דין איטונג נגד חדיד פואד

בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל שתי תכליות,

התכלית האחת היא יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו

הזוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין

אשר ניתנו לטובתם ביעילות ובזריזות  התכלית

השנייה של החוק היא הגנה על חייבים, אשר

מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם

הפסוקים, זאת בין היתר כדי למנוע מצב, שהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה תהפוך את החייב לחסר כל וכך יפול כנטל על החברה

בין שתי התכליות כאמור קיים מתח מתמיד והן מתנגשות זו עם זו לא אחת, לפיכך יש צורך לאזן בין התכליות המתנגשות , במסגרת

עריכת האיזון יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו, בפסק דין גמזו,  נאמר שלצד תכליותיו של החוק

קיימות אף שתי תכליות כלליות התומכות בהן, התכלית הכללית האחת העומדת לצד התכלית במיוחדת

הראשונה עניינה הגנה על קניינם של הזוכים שהרי זכותו של זוכה על פי פסק הדין הינה חלק מקניינו ואילו השנייה המקבילה לתכלית

המיוחדת השנייה הינה הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו כמו כן הובאה דעתו של השופט ברק בפסק דין גמזו על פיה מנגנון

ההוצאה לפועל נועד להפוך את הפסק למציאות, בכך הוא מקיים לא רק את האינטרס של הזוכה אלא גם את טובת הציבור,

אכן הוצאה לפועל מהירה ויעילה של פסקי דין היא אינטרס ראשון במעלה, הוצאה לפועל אפקטיבית מגבירה את האמון בשלטון

החוק, חוסר יעילות בהוצאה לפועל מביא לזילזול בכיבוד החוק וליצירתם של מסלולי הוצאה לפועל פרטיים אשר פגיעתם בשלטון

החוק - רעה.